אוטומציה עסקית - ניהול דרישות בפרויקטים קטנים

"סגרנו הצעה? יאללה, מתחילים לעבוד!"

אבל רגע... מאיפה מתחילים?

האם ישר קופצים ליישם את בקשת הלקוח במערכת?

אולי קודם עושים אפיון?

רגע... מה בכלל הלקוח התכוון במה שהוא כתב לי בוואטסאפ?!

בואו נעשה סדר.

הכול מתחיל בדרישה העסקית - הרצון של הלקוח לתוצר מסוים.

אבל דרישה עסקית לבדה לא מספיקה. למה?

כי הרצון הזה נמצא בראש של הלקוח, לא שלי. כדי שנבין זה את זה, צריך להוסיף סיבה והסבר שמבהירים את הדרישה.

ואיך נותנים לזה ביטוי?

בכתב. בין אם זה במייל, בהצעה, או בכל דרך דיגיטלית או ידנית אחרת - העיקר שזה יהיה מתועד וברור.

מכאן, מגיעות הדרישות הפונקציונליות והדרישות הטכניות.

פונקציונליות: מה בדיוק אנחנו הולכים לעשות?

טכניות: איך אנחנו מתכוונים לבצע את זה?

ובסופו של דבר, הדרישות האלו נועדו לשרת את הדרישה העסקית, שעונה על השאלה החשובה מכל: למה? עבור מה אנחנו עובדים?

מה קורה בפרויקטים קטנים?

בפרויקטים גדולים, בדרך כלל יש זמן ותקציב להשקיע באיסוף והגדרת דרישות.

אבל בפרויקטים קטנים? לרוב לא.

ומה קורה אז?

במקרה הטוב, נבצע משהו שהלקוח "בערך" רצה.

במקרה הרע, נבנה משהו שהלקוח בכלל לא התכוון אליו, ולא נראה על זה תשלום.

אז מה עושים?

פשוט עובדים בקטן.

בפרויקטים קטנים, כל פרויקט צריך להתמקד בדרישה עסקית אחת, עם מספר מצומצם של דרישות טכניות.

ובמקום מסמך דרישות פונקציונלי מפורט, משתמשים באפיון קצר וממוקד.

כך מבטיחים שהרצונות של הלקוח יהיו ברורים, ניתנים ליישום, ובסופו של דבר - יביאו לתוצאה ששני הצדדים מרוצים ממנה.