לכל שורה יש שם שנתן לו איירטייבל (record_id)
- נתנאל גרינברגר
- 28 באוק׳ 2024
- זמן קריאה 1 דקות
בפוסט הקודם דיברנו על טבלאות באיירטייבל, טבלה מורכבת משדות, נתונים ותצוגה.
על מנת שנוכל לפנות לשורות מסוימות / שורה מסוימת בעתיד, יש הכרח להגדיר מזהה יחודי עבור כל שורה.
הגדרה של שדה ראשי
עבור כל טבלה יש הכרח להגדיר מה השדה הראשי שלה.
השדה הראשי נועד לתת לנו אפשרות לזהות כל שורה באופן יחודי. אך זה לא מחייב - כך יוצא שייתכן ויהיו שורות עם ערך שדה זהה.
השדה הראשי הוא בעצם "כרטיס הביקור" של השורה, והוא יוצג בכל מקום שבו תהיה הפניה לשורה זו.
בתור משתמשים יש לנו אפשרות להגדיר כל שדה בטבלה בתור שדה ראשי.
אך ההמלצה היא כמובן להגדיר את השדה הראשי בתור השדה המכיל נתונים יחודיים עבור כל שורה.
הגדרה של מפתח ראשי
לעומת שדה ראשי, מפתח ראשי הוא מזהה יחודי עבור כל שורה.
אין שתי שורות בעלי אותו מפתח ראשי - כל מפתח משויך לשורה אחת בלבד.
המושג מפתח ראשי לקוח מבסיסי נתונים, ומייצג מזהה יחודי ללא כפיליות במערך הנתונים בטבלה.
ברירת המחדל באיירטייבל היא לא להציג את המפתח הראשי בטבלה - כיוון שהמפתח לא משמעותי עבורנו, אלא הוא רצף תווים יחודי.
אם בכל זאת נרצה לראות מהו המפתח: ניצור שדה חדש מסוג formula ובו נרשום את הפונקציה הבאה: ( )RECORD_ID. פונקציה זו תביא לנו את המפתח הראשי עבור כל שורה.

Commentaires